המנשא הנכון- אתר המנשאים הישראלי - מנשאים ורצפת אגן
דף הבית >> שימוש נכון במנשא >> נשיאה בריאה >> מנשאים ורצפת אגן
נשיאת תינוקות ופעוטות תוך שמירה על רצפת האגן והרחם 
גלית בראלי, נטורופתית 
 
במהלך ההריון והלידה מתרחשים שינויים עצומים בגוף האישה. עומס עצום מוטל על הרצועות התומכות ברחם, ועל רצפת האגן כולה. הגוף עצמו, באמצעות מנגונני הריפוי הטבעיים שלו ידע להחזיר את המצב כמעט לקדמותו בתוך מספר חודשים, אם רק נספק לו את התנאים המתאימים.

בתרבויות מסורתיות בהן נהגו הנשים להרות וללדת לאורך כל תקופת פוריותן היתה רגישות גבוהה לנושא. אף שלא הכירו את המושגים של רצפת האגן ורצועות הרחם, ידעו הנשים לדאוג לעצמן בנושאים אלו, כשהידע עובר מאם לבנותיה. לאחר הלידה עברו הנשים עיסויים באזור הבטן והאגן שסייעו לרצועות הרחם להתחזק ולרחם לשוב למקומו הנכון, הן קיבלו צמחי מרפא שסייעו להן להתחזק, והמנשאים בהם נשאו את תינוקותיהם נקשרו בצורה כזו שחיזקו את רצועות הרחם ושמרו על רצפת האגן.
 
הנשיאה האינטנסיבית של תינוק במשך שעות רבות בכל יום (ואין זה משנה אם הנשיאה היא במנשא או על הידיים), כשרצועות הרחם עדיין חלשות ורפויות, עלולה לגרום לנזקים גופניים לאישה. נזקים אלו יכולים להתבטא בטווח הקצר, הבינוני או הארוך.
בטווח הקצר - כשהרצועות הרפויות מסיטות את הרחם ממקומו וגורמות לכאבים באגן ובגב התחתון,  דליפות שתן, עצירויות, גזים ומחזורים כואבים.
בטווח הבינוני - כאשר הרחם המוסט ממוקומו לוחץ על אחת השחלות או על כלי דם האמור להזרים דם אליו ולגרום לקשיים בכניסה להריון נוסף.
בטווח הארוך – גם אם בטווח הקצר נראה שהכל עבר בשלום, עדיין יכולים להגרם נזקים לטווח הארוך, נזקים שיבואו לידי ביטוי רק שנים ארוכות לאחר מכן בצניחת איברי האגן – רחם, נרתיק, שלפוחית, רקטום. צניחות שעלולות להביא לצורך בניתוחים קשים ופגיעה משמעותית באיכות החיים.

נשיאת תינוקות בעת משכב הלידה
 
ברוב התרבויות המסורתיות היה מקובל להניח לאם הטריה לנוח לאחר הלידה במשך כארבעים יום. משכב הלידה במסורת היהודית אורך ששה שבועות. במהלך משכב הלידה היו הנשים האחרות במשפחה דואגות לכל מחסורה של האם, לביתה ולילדיה הנוספים. תקופת החלמה זו אפשרה לאזור האגן להתחזק ולאם לנוח, להניק, להתחבר לתינוקה החדש ולצבור כוחות. בתום משכב הלידה היתה האם מניחה את תינוקה במנשא וחוזרת לעבודתה כשהוא צמוד אליה. השבועות הראשונים האלו חשובים מאין כמותם לשמירה על הרחם ורצפת האגן.
בחברה המודרנית, נשים בודדות יכולות להרשות לעצמן משכב לידה בן ששה שבועות, ורובן הגדול מתחילות לשאת את תינוקותיהן ימים ספורים לאחר הלידה (בין אם על הידיים ובין אם במנשא). במצב זה החשיבות של הקשירה הנכונה של המנשא עולה לעין ערוך.

נשיאת פעוטות
 
כאשר התינוק הופך לפעוט, מקובל לעבור לשאת את הפעוטות על הגב או על הצד. בנשיאת גב ארוכה כדאי להמשיך לתמוך ברחם כפי שיתואר בהמשך. בנשיאות צד (במנשא או בידיים), בנוסף לתמיכה ברחם, חשוב מאוד להחליף בין הצדדים לעתים קרובות ולהקפיד על נשיאה שווה של הפעוט על שני צדי הגוף. כאשר נושאים לאורך זמן את הפעוט על צד אחד של הגוף, עלולים לחול שינויים בעצמות האגן של אותו הצד. השרירים של אותו הצד יתכווצו ויתאמצו כדי לפצות על השינוי שחל ביציבה ויתבטאו בכאבי גב, כתפיים וצוואר. כיוון שהרחם מחובר לכל צדי האגן והגב התחתון ברצועות, שינויים במבנה האגן ישפיעו באופן ישיר על הרחם. הרחם עלול לנטות לאחד הצדדים בעקבות מצב כזה, וללחוץ על כלי דם, לימפה, ועצבים.

נשיאת תינוקות ופעוטות בעת הווסת
 
בעת הווסת בחברות מסורתיות נהגו הנשים להיות במנוחה, ולא בכדי. לקראת הווסת מוכפל משקלו של הרחם והעומס שהוא מפעיל על הרצועות התומכות בו גדל. פעילות גופנית אינטנסיבית, ונשיאת תינוקות ומשאות בתקופה זו, מפעילה לחץ ניכר על הרצועות המתוחות יתר על המידה גם כך ועלולה להביא לידי כך שהרצועות יחלשו, ירפו ויגרמו בתוך מספר שנים לסימפטומים רבים הקשורים למערכת הרביה והשתן. כיום, בחברה המודרנית, אין אפשרות לרוב הנשים לנוח בעת הווסת ולכן חשוב מאוד לתמוך ברחם כאשר נושאים תינוקות או פעוטות בעת הווסת.

כיצד יש לקשור את המנשא כך שיתמוך ברחם?
 
הרחם נמצא בחלק התחתון של הבטן, בערך שתי אצבעות מעל הקצה העליון של עצם הערווה. על מנת לשמור עליו, נרצה להקיף את אזור האגן ולקשור קשר חזק בדיוק במרכז, מעל עצם הערווה. אם תמששי את אזור הערווה לכיוון הבטן, תרגישי עצם, מיד כשתפסיקי להרגיש את העצם, זהו המקום לקשור.
במנשאי בד ארוך מסורתיים, הקשירה הזו היא חלק אינטגרלי מקשירת המנשא. אמהות רבות בוחרות לקשור את הקשר הסופי גבוה יותר, או בצד, מסיבות אסטטיות אך האסטטיקה כאן היא בעייתית. הקשר חייב להיות בדיוק במרכז, ובדיוק מתחת לרחם כדי לתמוך ברצועות. הקשר צריך להיות חזק ככל האפשר, אך לאפשר זרימת דם לרגליים.

אם בחרת להשתמש במנשא שאינו מנשא קשירה, או עברת לכזה כשהתינוק גדל, תוכלי להוסיף צעיף או רצועות בד ארוכה ובאמצעותה לדמות את קשירת המנשא המסורתי:
השתמשי ברצועות בד באורך שיוכל להקיף את גופך פעמיים וחצי וברוחב של 15 סנטימטר לפחות.
החזיקי את שני קצוות הרצועה, והקיפי את האגן מהחלק הקדמי לכיוון האחורי.
הצליבי את הרצועות מאחור
החזירי אותן קדימה
מצאי את הקצה העליון של עצם הערווה וקשרי קשר חזק במקום שבו נגמרת העצם ומתחילה הבטן הרכה, במרכז.
את הרצועה אפשר לקשור מעל הבגדים וגם מתחת לבגדים. מה שחשוב הוא שהרחם יהיה מוחזק כל זמן הנשיאה. כדאי להשתמש ברצועה כזו גם כשאת נושאת משאות כבדים שאינם התינוק – קניות, עגלה שצריך להרים ועוד.

חמשת הכללים לנשיאת תינוקות ופעוטות 

1. השתדלי להמנע מנשיאת תינוקך והרמת משאות כבדים בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה (תקופת משכב הלידה)
2. בששת החודשים הראשונים לחיי תינוקך תמכי ברחם בכל נשיאה באמצעות המנשא או באמצעות צעיף קשירה.
3. לאחר ששה חודשים תמכי ברחם באמצעות המנשא או צעיף קשירה בכל נשיאה ארוכה (מעל 15 דקות), ובזמן הווסת, בכל נשיאה.
4 אם עברת לידה מכשירנית או בעלת שלב לחיצות ארוך במיוחד או  שאובחנה אצלך בעיה ברצפת האגן או ברחם, המשיכי לתמוך ברחם באמצעות המנשא או באמצעות צעיף קשירה בכל נשיאה.
5. בנשיאת צד, אם במנשא ואם על הידיים, הקפידי להחליף צדדים לעתים קרובות ולוודא שצד אחד אינו מתאמץ יותר מהצד השני.

אם סימפטומים כמו כאבי מחזור קשים, כאבים ודלקות באגן, בעיות פריון או מחזורים לא סדירים החלו במהלך השנתיים הראשונות לאחר הלידה, חשוב לוודא שאת תומכת ברחם כראוי ונושאת את ילדיך לפי הכללים. אם לא, יש סיכוי סביר שהסיבה נעוצה בכך. אם תיקנת את צורת הנשיאה ואין הטבה תוך מספר חודשים כדאי לפנות לטיפול בעיסוי של הרחם והאגן כדי לשקם את רצועות הרחם ולפתור את הבעיה מהשורש.

המידע במאמר זה אינו משמש כאבחון או ייעוץ רפואי, או כתחליף לטיפול רפואי כלשהו, או לבדיקה וייעוץ אישיים.