פוסט אורח מאת שירלי פסטמן, לשעבר מדריכת מנשאים מטעם המנשא הנכון, אמא לארבעה, מורה וגננת לחינוך מיוחד, מדריכה מונטסורית ומלווה התפתחותית בשיטת צעד ראשון, מטפלת בקשיי שינה, ארומתרפיסטית ובעלת פופיק-התפתחות טבעית בנגיעה אישית. ליצירת קשר עם שירלי: 052-4444473 | אתר פופיק | פופיק בפייסבוק
השנה הראשונה של התינוק היא עמוסה מאוד. ההתפתחות הקוגניטיבית, המוטורית, הפיזית, הרגשית, השפתית והתקשורתית אינטנסיבית ומתרחשת בתקופה קצרה ביותר. אין מנוס מביטוי כלשהו של קושי התנהגותי ורגשי של התינוק שמשתנה ממש מיום ליום.
השינויים האלה מייצרים את מה שהרבה אנשי מקצוע אוהבים לכנות ״משבר״:
כבר חשבת שהכל דופק כמו שעון, נראה לך שכבר הצלחת לגבש סדר יום כלשהו, ואז- פתאום הכל משתבש: הילד שוב תלוי עליך כל היום (ומבקש לינוק בלי סוף), השינה פחות איכותית, ההרדמה מייגעת… נראה שכל הסדר שהושג הלך לאיבוד… אז זהו, שלא!
אפשר לקרוא לתקופות של קפיצה התפתחותית ״משבר״, אבל אני קוראת להן ״גלים״:
יש לתקופות כאלה התחלה, אמצע (שיא) וסוף,
כמו שהן באות הן גם חולפות,
והעיקר: גל היא מילה עם קונוטציה חיובית שמזכירה לנו שאנחנו בתהליך חיובי של גדילה.
איך נראה גל של התפתחות?
דרישה מוגברת לידיים, תנועה ומגע
בכי שקשה להרגיע
הרדמות קשות יותר וצורך מוגבר במגע ותנועה כדי להרדם
שינה באיכות ירודה (יקיצות מרובות, פרקי שינה קצרים והגרוע ביותר - מצבי עייפות יתר)
הרבה קיטורים, כביכול ללא סיבה
הנקות תכופות וארוכות יותר אצל היונקים
מה עושים?
קודם כל נושמים
פרופורציות. כמה ימים הפוכים זה לא סוף העולם. קצת סבלנות, והשגרה תחזור (אולי בוריאציות קלות…).
שומרים על הקיים, בלי להתעקש
זה לא הזמן להתעקש על גבולות: אפשר ורצוי לנסות לשמר את ההרגלים וסדר היום שכבר הוקנו, אבל לא במקום להעניק לתינוק את מה שהוא מבקש וצריך כרגע.
תחושת בטחון יותר חשובה מהרגלים
כמה ימים של הרדמות על ידיים לא יהרסו כלום. כרגע העדיפות הראשונה היא להקנות לתינוק תחושה של בטחון ושלווה.
נשארים בסביבה המוכרת
בתקופה הזו כדאי לצמצם עד כמה שאפשר יציאה מהשגרה ועומס גירויים. כדאי להשאר בסביבה המוכרת ולדחות סידורים ושהיות ממושכות מחוץ לבית.
שינה בעדיפות ראשונה
אין דבר חשוב יותר משינה כרגע. המחסור בשינה והשינה הלא איכותית הם המקור העיקרי לקושי בתקופה הזאת, מכיוון שעייפות יתר יוצרת מעגל קסמים של נרגנות ודרישה מוגברת לתנועה, מגע וקול. כשהתינוק נרדם כשהוא בעייפות יתר, איכות השינה נפגעת ואז נוצר כדור שלג של עייפות יתר שהולכת וגדלה. המוטו בשלב הזה הוא: שינה מביאה שינה! ולכן ככל שנאפשר להם לישון טוב יותר בתקופה הזו, נסייע להם לצלוח את הגל מהר וקל יותר.
הצלחת להרדים? לא משנה איך עשית זאת - הדבר הכי חשוב הוא להמנע בכל מחיר מלהעיר את התינוק לפחות עד שישלים מחזור שינה אחד שלם - 30 עד 45 דקות.
כבר אמרתי שזה זה לא יקלקל שום הרגל שכבר הושרש?
צאו החוצה!
שהייה באוויר הפתוח ובטבע מרגיעה מאד. אם אין קושי מיוחד להרדם מחוץ לבית, מומלץ מאד לשהות כמה שעות בטבע ולאפשר לו לישון שם. אני יודעת שזו המלצה שסותרת את הסעיף המדבר על סביבה מוכרת, ולכן כדאי להפעיל שיקול דעת בהתאם להכרות עם הילד שלך.
שהייה בחוץ (בטבע, לא בקניון) שאינה מצריכה יותר מדי כניסות ויציאות מהרכב, יכולה להיות מיטיבה ומרגיעה. כדאי לבדוק מה המינון המתאים לילד שלך (וכמובן, להמנע אם הוא מתקשה להרדם ורגוע יותר בבית).
גירויים תואמי גיל
אי אפשר בלי כמה מילים על מנשא, ואיך נכון להשתמש בו בתקופה של גל התפתחות.
בשבועות הראשונים לחיי התינוק, הצרכים שלו מאוד בסיסיים (אוכל, שינה, מגע ותנועה - זה הכל), זמני הערות קצרים וזמני השינה ארוכים ותכופים.
סביב גיל חודש, ראיית התינוק מתחילה להתחדד, ואיתה עולה הצורך בגירויים תנועתיים יותר, והצורך לחקור ולטעום את הסביבה. זו הסיבה שלפעמים נתקל בצרחות וזריקת הגוף לאחור כשננסה להכניס את הילד למנשא כשהוא ער.
הפתרון הוא לספק לתינוק גירויים בזמן הנשיאה.
מגע עמוק (לחיצות, טפיחות, עיסוי) ותנועה (טיול, ביצוע עבודות בית, שימוש בכדור פיזיו) יספקו את הגוזל ויאפשרו לו ולך להמשיך ולהנות מהמנשא.
שימוש במנשא בהתאם לצורך ותוך הסתכלות על התינוק
אם התינוק ער ולא מבקש ידיים, לא חייבים להציע לו מנשא. כדאי לאפשר לו מרחב פעולה גם על גבי משטח, כך שיוכל לחזק את חגורת הכתפיים, להתאמן בהרמת והורדת הראש, ולחקור את הסביבה ואת הצעצועים.