לקרוא? עם תינוק בבית? למה לא, בעצם?
אם אהבת לקרוא לפני שהפכת להורה, קריאה היא דרך נהדרת להעביר הנקות/הרדמות ארוכות,
וגם דרך נהדרת ללמוד ולקבל תשובות לסוגיות שמעסיקות אותך סביב ההורות,
אבל בעיקר זה כיף וזה הכי חשוב 🙂
לכבוד שבוע הספר אספתי את המלצות הקריאה של צוות המדריכות שלנו (ושלי) ויצאה לנו רשימת קריאה מהממת.
הרשימה הזאת כוללת גם את ספרי העיון הצפויים, על הריון לידה והורות, אבל גם ספרי עיון או פרוזה שהיה לנו כיף ומענין לקרוא בתור אמהות, ספרים שמעצימים במיוחד את חווית ההורות, ספרי הפעוטות שאהבנו במיוחד ובאופן כללי ספרים שזכורים לנו ככאלה שהעבירו לנו בהנאה את השנים הראשונות של ההורות.
״הוראות שימוש״ לתינוקות: שינה, הנקה וטיפול כללי בתינוק
The Baby Book של ד״ר סירס
מדריך מקיף חודש אחר חודש על כל נושא אפשרי, בגישה טבעית ומקרבת, נותן מענה ממש מקיף וטיפים מעשיים. למרבה הצער הספר לא תורגם לעברית.
ד”ר סירס כותב בהקדמה שלו – אם משהו שכתוב בספר לא מתאים לתינוק שלכם – תקשיבו לתינוק שלכם ולא לספר. מייד הרגשתי שהוא פשוט אוהב אנשים – תינוקות, ההורים שלהם – הוא בעד כולם ובעד הקשר ביניהם. (אביגיל)
The Discipline Book של ד״ר סירס
הטענה המרכזית שלו היא שמשמעת מגיעה מחיבור וקרבה. ככל שהשנים עוברות אני רואה איך באמת הכל חוזר לקרבה. (אביגיל)
The Portable Pediatrician של ד״ר סירס
ספר מאוד שימושי לכל מצב רפואי: הילד מתלונן על איזשהו כאב באמצע הלילה ואני לא יודעת מה לעשות או אם זה מדאיג אותי לא – אפשר לבדוק בספר.
״המדריך הישראלי להנקה״/שלי גת, עינת טלמון, ורד לב
The womenly art of brestfeeding/ליגת לה לצ׳ה
Breastfeeding Made Simple / & Jack Newman MD
שלושה מדריכים מפורטים ומומלצים על הנקה, ומכילים את כל המידע הנחוץ למיניקות.
הקריאה על הנקה ממש עזרה לי מבחינת תיאום ציפיות, והבנה איך זה עובד. אני ממש ממליצה על הכנה להנקה עוד בהריון. (אביגיל)
״הורים גם בלילה״/ד״ר סירס
ספר של רופא הילדם ד״ר סירס, היחיד מספריו שתורגם לעברית, ומיועד להורים צעירים שמתמודדים עם האתגר של שעות השינה בשנים הראשונות של ההורות. איך אפשר לחיות בטוב עם מצב מתמשך של חוסר שינה? פתרונות בגישה של הורות טבעית ומקרבת, ללא אימוני שינה ועם המון אמפתיה.
המלצה עם הסתייגות: ״למה לצפות בשנה הראשונה״/היידי מרקוף
כדאי לזכור שכדאי לקרוא ספרי הורות בעין ביקורתית, ותמיד ללכת ולברר עם גורם רפואי מוסמך אם יש סיבה אמיתית לדאוג:
כאמא לילד ראשון קראתי את הספר והיו המון חלקים שעזרו לי בתור אימא טרייה…
אבל בכל חודש היה כתוב מה התינוק אמור לעשות כבר, ומה אולי הוא כבר יודע, והבכורה שלי לא היתה מהתינוקות המתקדמים.
בתור אימא לתינוק ראשון לא הבנתי למה היא כזאת מאחור. היום אני כבר צוחקת על זה… (מלכי)
ספרי עיון והעצמה
קודם קול אמא/ארני זקס
לפני הכל, ארני זקס היא שכנה וחברה, היא היתה הדמות המשמעותית ביותר עבורי כאמא טריה, והיא גם היתה זו שבזכותה הגיתי את המנשא הנכון.
ארני משלבת ידע טיפולי אקדמי (כמטפלת באמצעות בעלי חיים ופסיכותרפיסטית) עם ידע אישי נרחב (שכלל מגורים בדרום אמריקה בקרב שבטי אינדיאנים וגידול של 4 ילדים).
ארני גידלה את כל ילדיה בגישה של הורות טבעית שכללה לידות טבעיות, הנקה לטווח ארוך, לינה משותפת, שימוש אינטנסיבי במנשאים, הצגת מוצקים בשיטת בייבי לד וחינוך ביתי. כאמהות רבות אחרות ספגה אינספור הערות וביקורת מהסביבה (הקיבוצית, נוסף לכל :-)).
הספר מפרט את כל הסימוכין המחקריים שעומדים מאחורי הבחירות של ארני כיצד לגדל את ילדיה, והוא כתוב במטרה לעודד הורים לבחור את הדרך הנכונה עבורם, אבל בראש ובראשונה- להקשיב לתינוק, ולעצמם.
אני קוראת לו ״התנ”ך של האמהות״ שעוסק בחשיבות הקול שלי כאמא ועל הלגיטמציה שאקשיב לקול הזה. (אהדאיי)
עקרון הרצף/ג׳ין לידלוף
עקרון הרצף- ובעיקר כותרת המשנה שלו- עורר סביבו אינסוף דיונים סוערים ומלאי אמוציות.
מדובר בספר אנתרופולוגיה, של חוקרת שצפתה במשך שנים בשבט אינדיאנים וגילתה שהתינוקות בשבט לא בוכים. היא המשיכה לצפות על הנעשה בשבט כדי להבין מה גורם לכך, ואת התובנות שהפיקה סיכמה בספר שנקרא עקרון הרצף- כאשר לטענתה, הרצף הוא הציפיות הביולוגיות המולדות של התינוק מסביבתו, ולפי עקרון הרצף תינוק שכל הציפיות הטבעיות שלו מסופקות יהיה תינוק רגוע ונינוח ללא בכי.
הספר עוסק לא רק בתינוקות אלא גם ביחס של החברה לילדים ובוגרים והוא שופע תובנות מרתקות.
המחברת עצמה איננה אמא ולכן אין בספר תובנות מעשיות מנסיונה האישי.
״לפני הלידה קראתי את עקרון הרצף ומיד התחברתי ונשבעתי שככה אגדל את הילדים שלי,
ובהרבה מובנים גם יישמתי, עד כמה שזה אפשרי בעולם המערבי המוגבל… ועדיין חושבת שזה ספר אנתרופולוגי מרתק וחבל שהורים ומחנכים וראשי מדינות לא מתחנכים לאורו״ (אורית)״את עיקרון הרצף גיסתי נתנה לי (למרות ששכנה שלה אמרה לה שזה סתם יגרום לי לרגשות אשם), אז קראתי אותו בעניין, וגיליתי שיש דברים שאני עושה באופן אינטואיטיבי בדומה למה שמתואר בספר (ולא, זה לא גרם לי לרגשות אשם). אני מוכרחה לציין שלא אהבתי את הטון של כותבת הספר. היא מאוד ביקורתית כלפי החברה המערבית, והפריע לי הזלזול שהיא מפגינה כלפי אמהות מערביות. הטון מתנשא, אך התוכן מעניין.״ (אביגיל)
״קראתי והושפעתי ממנו מאד!! ויישמתי חלק מהדברים שבו. דרכו הבנתי שהתינוקות שלנו הם הגורים שלנו והם אמורים להשאר קרובים אלינו.״ (שני)
אחים ללא יריבות, איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו/ פייבר ומייזליש
ספרי הדרכת הורים שהם קלסיקה בינלאומית, בגישה של דיאלוג פתוח וכבוד הדדי בין הורים וילדים.
ספרים שצריך לקרוא מחדש כל מידי תקופה לרענן את הזיכרון. (מלכי)
ילד טוב דיו/ענת הררי
אם יש בבית ילדים גדולים שמתקרבים או כבר בגיל ההתבגרות אני ממליצה בחום על ״ילד טוב דיו״ של ענת הררי- סדרת ראיונות עם הורים למתבגרים, כאשר כל ראיון התקיים עמוק בתוך סערת גיל ההתבגרות, ושוב כעבור כשנתיים. מדהים לראות איך כל הסיפורים הלא פשוטים בכלל התמתנו והשתפרו מעצמם עם הזמן, ונתן פרספקטיבה לכוחות לצאת למסע הזה.
כמו שאני אומרת כבר שנים, לגדל ניובורן זה החלק הקל :-). (אורית)
הכנה להורות/דיאנה אידלמן
ספר הורות כתוב בצורה שפויה, נעימה, בגובה העיניים ומדבר על אמהות על כל הקשיים והדברים הפשוטים.
בעזרתו גיליתי שאני לא לבד. והוא אחד הדברים שעזר לי להבין שאני צריכה לבסס את האמהות שלי לפי מה שמתאים לי. ולא לפי כל מה שאומרים לי מסביב. (שני)
בודהיזם לאמהות/שרה נפתלי
בודהיזם לאמהות – וואוו. מתחשק לי לקרוא אותו שוב. ספר מדהים! (שני)
״Nurture the Wow״/Rabbi Danya Ruthenberg
הרבה דניה רוטנברג כותבת על הצמיחה הרוחנית שלה כאמא, שבה היא למדה עקרונות רוחניים אולי יותר מאשר כשלמדה רבנות.
“איחזו בילדיכם”/נויפלד ומאטה
ספר משנה חיים ולא רק לילדים.
השם של הספר מתעתע, אומנם הוא מדבר על רגשות וצרכים אצל ילדינו, בפועל הוא מדריך לחיים מלאי אמפתיה, ראייה, קבלה וההבנה של הרגשות שלנו ושל כל הסובבים אותנו.
אפשר לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב ולהתמוגג, ולהתמלא קבלה ואמפתיה.
הספר ששינה לי את הראייה והרחיב לי את הלב והשכין שלום בביתי ובחיי. (אהדאיי)
“אישה יודעת”/אורית פיול
הספר שהלב שלי פונה אליו ברגעי פחד, בדידות, עצב, חוסר אונים.
הספר שיזכיר לי שאני אישה גדולה, מלב כדור הארץ עד אין סוף שמים… בוחרת להסתכל לכאב בעיניים, לגדול דרכו למקום חדש ולהיות העוגן לעצמי.
ספר שאני מקריאה לעצמי כשצריכה אמפתיה לעצמי ורק אני יכולה לתת אותה. (אהדאיי)
״אני לא יכולה להיות תמיד נהדרת״/ ליהיא לפיד
המדור השבועי של ליהיא לפיד, מאוגד בספר מנצח לכל אישה ובטח לאימהות.
פרוזה על אמהות
״הארי פוטר״/ג׳.ק. רולינג
אחרי כל הכישופים ונפנופי השרביטים, זה ספר על העוצמה של אהבה ובעיקר של אהבת אם.
אם עוד לא קראת, זה ספר נהדר לקרוא דווקא בתוך ענן ההורמונים של אמא טריה 🙂
ואם קראת, אז בקריאה שניה שלישית (או מאה) זה עוד יותר כיף, במיוחד אם בפעם הראשונה קראת לפני שהיו לך ילדים.
“אין לי מושג איך היא עושה את זה”/אליסון פירסון
ספר קליל, מצחיק ועצוב, על אמא קרייריסטית שיוצאת בבוקר וחוזרת בלילה וטסה לחו”ל לנסיעות עבודה פעמיים בחודש שמתמצת את ההוויה של אמא שמג’נגלת את כל הכדורים האפשריים באוויר כל הזמן- כלומר, של כל אמא באשר היא, בלי קשר לסוג הקריירה שלה ואם בכלל יוצאת לעבוד. קורע מצחוק (רק אל תראו את הסרט שעושה לספר עוול נוראי).
ספרי ילדים מעצימים במיוחד- גם למבוגרים
הוספנו כמה המלצות על ספרי ילדים שהמסר שלהם הוא שמותר לבכות, לאוורר רגשות (מישהו אמר הורמונים?…) ולבקש עזרה ונחמה כשצריך,
כי בתור אמהות טריות, קל לנו לשכוח שגם אנחנו צריכות לבכות, שגם לנו יש רגשות קשים, וגם אנחנו צריכות חיבוק.
״איה! אאוץ’! אווה!״/רינת פרימו ויניב שמעוני
מספר על משפחה מיוחדת במינה, שלכל אחד תפקיד בריפוי פצעים.
נכתב בשפה מלאת אימפתיה, על מתן לגיטמציה לכאוב ולבקש עזרה ונחמה, על כך שכל כאב, מותר לנו לבכות בלי שיבטלו את הרגשות שלנו “לא נורא” “לא קרה כלום” “לא צריך לבכות”, ועל העוצמה שבחיבוק ובאמפתיה.
״כל אחד הוא פלא״/ר״ג פלאסיו
אחד הספרים שמתחילתם עד סופם מלאים ברגש עצום של קבלת האחר והשוני, ועל היותנו מופלאים כל אחד בדרך שלו, או איך שהבן שלי אומר “כל אחד הוא מיוחד והוא פלא”.
“הארנב הקשיב”/קורי דורפלד
ספר שנכתב בשפה קלילה ומותאמת לילדים, אך הוא ספר לכל מבוגר שחי בו הילד הזה שזקוק לאמפתיה וחום, לכל אחד שרוצה אמפתיה בדרך שלו, בלגיטמציה לכל רגש.
“ציפור הנפש”/מיכל סנונית
ספר חובה, אין מילים לתאר אותו, ספר שגם נותן לגיטמציה בלדבר על רגשות.
״הכבשה שבאה לארוחת ערב״/סטיב סמולמן
על החמלה של זאב שבספרות הילדים תואר כרשע, ואיך האמת שהוא רק זאביק, זאב מלא חמלה ליצורים קטנה כמו כבשה רעבה, ועל האיפוק בלאכול אותה למרות הרעב שלו, כי כאב הלב מלאכול אותה עצום יותר מכאב הקיבה הרעבה.
“דמעות ורודות”/חנה גולדברג
ספר מתוק, על מותק, שעוצרת את הדמעות, ושוב על הלגטיציה, בשפה כל כך מחבקת, על הזכות בלבכות ולהביע רגשות.
ולקינוח- קצת הומור פולני: שלא תגידי שלא אמרתי לך/רותי יצחקי ותמר לשם
…למי שרוצה להכין לעצמה משפטים פולניים להגיד לילדים כשיגדלו.
קריאה נעימה!
