תינוק שלא אוהב מנשאים

״מנשא? זה לא בשבילנו. התינוק שלי לא אוהב מנשאים. כל פעם שאני מנסה לשים אותו במנשא הוא בוכה.״

נשמע מוכר?

יש תינוקות רגועים שטוב להם, הם מוכנים ושמחים להיות במיטה, בעריסה, על הרצפה ועל הידיים לסירוגין. משום מה, לא מתחשק להם להיות במנשא. אם לך זה לא מפריע, אין לך סיבה להמשיך לקרוא את המאמר הזה.

אבל אני מנחשת שהתינוק שלך הוא לא מאלה. אני מנחשת שקשה לו, שהוא סובל מגזים, בוכה הרבה, קשה להרדים ואפילו להרגיע אותו, וההתנגדות שלו להכנס למנשא יוצרת בעיה ממשית עבורך.

יש לך כל היום תינוק בוכה ועצבני על הידיים ואין לך אפשרות לתפקד.

האם התינוק שלך אכן “סרבן מנשאים”?

התנגדות למנשא מתבטאת בדרך כלל בבכי חזק, הקשתה של הגב ויישור הרגליים כשמנסים להכניס את התינוק למנשא.

חשוב להבחין אם ההתנגדות של התינוק שלך למנשא היא מחאה חולפת או נקודתית, כזאת שמופיעה אצל רוב התינוקות וקל יחסית להתגבר עליה, או קושי אמיתי מהסוג שעליו אני רוצה לדבר במאמר הזה.

מחאה חולפת 

זו רק עצבנות של התינוק מההתעסקות איתו בזמן שמכניסים אותו למנשא - הבכי הזה בזמן הלבישה ודקות בודדות אחריה. היא נעלמת לאחר שמסיימים ללבוש את המנשא ומתחילים ללכת, ולרוב התינוק ירגע ויירדם.

אם ויתרת על המנשא עוד לפני שסיימת ללבוש אותו, סביר להניח שהבכי היה רק מחאה חולפת. 

כדאי לנסות שוב - עוד לא ממש התנסית במנשא.

מחאה נקודתית

זו תלונה שנובעת מסיבה שאינה קשורה למנשא (רעב, עייפות, חיתול מלא…).

היא תיעלם ברגע שהבעיה שמציקה לתינוק באותו רגע תיפתר. תינוק בעייפות יתר יתנגד במיוחד למנשא, בפרט אם עדיין אינו רגיל אליו, ולכן בשלב ההסתגלות למנשא עדיף להתנסות כשהתינוק ערני. אם ויתרת על המנשא בלי ששללת משהו אחר שהפריע לתינוק בזמן המדידה, כדאי לנסות שוב עם בטן מלאה וחיתול ריק - אחרת זה לא באמת נקרא שהתנסית 🙂

עייפות יתר היא הסיבה הכי נפוצה לסרבנות ובכי במנשא! כדאי ללמוד לזהות סימני עייפות אצל תינוקות.

בדרך כלל המחאה היא חולפת או נקודתית, אבל:

• אם נסית להשתמש במנשא שוב ושוב בתנוחות שונות,

• שללת כל גורם מציק אחר,

• התינוק לא נרגע במנשא בשום אופן גם אחרי שסיימת ללבוש את המנשא,

• עשית וי על כל הטיפים להתחלת השימוש במנשא – כנראה שיש לך סרבן מנשאים קטן בבית.

טוב, התינוק שלי באמת סרבן מנשאים.

אז צריך פשוט לוותר על מנשא, לא?

כמובן, זה פתרון אחד. אבל אז מה עשינו בזה?

התינוק בוכה, עצבני, הגב שלך כואב, הידיים הרוסות, הבית הפוך, המקרר ריק והזוגיות ראתה ימים טובים יותר.

לא חבל? אם התינוק שלך ילמד להתרגל למנשא, איכות החיים שלך ושלו תשתנה ב-180 מעלות. התינוק יהיה רגוע יותר, לא רק במנשא אלא בכלל. הגב שלך יודה לך והחיים שלך יראו אחרת.

אפשר לעזור גם ל״סרבני מנשאים״ להתרגל ולהנות מהנשיאה. זה לא יהיה מהיר או פשוט, אבל אם זה חשוב *לך*, גם התינוק שלך יכול להתרגל למנשא.

מה גורם לתינוק להיות “סרבן מנשאים”?

בדרך כלל מדובר בתינוק שיש לו קושי להרגע, לרפות ולשחרר שרירים מתוחים. הוא נוטה להקשית את הגב, לישר גפיים ולזרוק את הראש לאחור, ומתקשה להתערסל או לשהות בתנוחה פיזיולוגית אחרת. כשמנסים לשאת אותו במנח פיזיולוגי שמזמין שחרור והארכה של השרירים, הוא חש אי נוחות רבה, כמו שאנחנו חשים כאשר אנחנו מנסים להשתמש בשריר מכווץ.

• לעתים קרובות תינוק כזה יתקשה גם לינוק, לא יפתח את הפה כמו שצריך ויגרום לך לכאבים ופצעים.

• לעתים קרובות תינוק כזה יתקשה גם להרדם, יזדקק להמון עזרה, וכשכבר ירדם השינה תהיה קלה ולא איכותית.

במילים אחרות, בדרך כלל מדובר בתינוק שיש לו נטייה להיות מתוח ולא רגוע בלי קשר למנשא.

מאיפה מגיע הקושי?

הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות:

• שכיבה מרובה על הגב והפעלה מרובה של רפלקס מורו (הנפת הזרועות למעלה). השכיבה על הגב ובפרט כל הפעלה של הרפלקס תורמת להצטברות מתח בשרירי הגב והשכמות. התוצאה היא תינוק שנוטה להקשית את הגב ולזרוק את ראשו לאחור אך מתקשה לעגל את הגב ולהתכנס חזרה לתנוחת מכורבלת.
  

• מחסור במגע עמוק קצרה היריעה מלתאר עד כמה חשוב עבור התינוק לקבל מגע חזק ועמוק על בסיס יומי, בין השאר כדי לשחרר שרירים מתוחים. רוב ההורים חוששים ״למעוך״ או ״למחוץ״ את התינוק בעוד שזה בדיוק מה שדרוש לו! אם התינוק מבלה רק מעט על הידיים וכשהוא על הידיים הוא מקבל מגע חלש ועדין, המתח מצטבר בגוף.
  

• סטרס הפרדה ארוכה לאחר הלידה, כאב, שכיבה בסביבה מוצפת גירויים חזקים ולא נעימים, המתנה לאוכל כשהוא רעב - כל אלה יוצרים סטרס אצל התינוק. כשיש הכרח רפואי לטפל בתינוק או באם לעתים אין מנוס מכך שהתינוק יחווה סטרס במידה זו או אחרת.
  

• גזים, ובכי מרובה בכי מרובה כתוצאה מגזים גורם להצטברות מתח נוסף בגוף התינוק, מקשה עליו להרגע, מקשה על מערכת העיכול לפעול ביעילות, וגורם לתינוק לבלוע אויר שגורם שוב לגזים. זהו מעגל קסמים של כאב ובכי שמזין את עצמו. 
  

• ריפלוקס (חוסר בשלות של מערכת העיכול הגורמת לצרבות בוושט) הוא גורם קלאסי לסרבנות מנשאים. תינוקות הסובלים מריפלוקס נוטים לבכות הרבה, לאורך כל היום, בעיקר בזמני הארוחות, ולהקשית את גופם לאחור. הם סובלים מכאב מתמשך ובמצב של כאב הגוף יהיה מתוח ויתקשה להרפות.

• קושי בויסות חושי יש תינוקות שחווים את העולם בעוצמות חזקות יותר מאחרים ומתקשים יותר להתמודד עם גירויים חדשים כמו מגע או ריח של מנשא חדש. 

אם סעיף אחד או יותר ברשימה מוכר לך, יתכן שזו הסיבה שקשה לתינוק שלך להתמסר לתנוחה הנינוחה במנשא תינוקות פיזיולוגי, או להסתגל לחוויה חדשה ולא מוכרת של נשיאה במנשא.

זה מעגל קסמים: תינוק מתוח לא מוכן להנשא במנשא, ותינוק שלא נישא במנשא מתקשה לשחרר את המתח בגוף.

איך המנשא עוזר? למה בכלל להתעקש?

השהייה במנשא, ברגע שהתינוק אינו מתקשה בכך, מרגיעה מעצם הקרבה למכרים ותיקים ומרגיעים עוד מהרחם - גוף האם, ריחה, חום גופה, פעימות לבה - ולכן יהיה פחות בכי.

הגב המעוגל והרפוי מאפשר למערכת העצבים באזור המתניים לפעול יותר ביעילות ולהקל על פעולת המעיים. התוצאה תהיה פחות כאבי בטן ולכן פחות בכי.

פחות בכי משמעו פחות הצטברות של מתח בגוף.

אותו מעגל קסמים, רק בכיוון הפוך.

שימוש במנשא פיזיולוגי הוא אחת הדרכים היעילות לספק לתינוק מגע עמוק, לשחרר את המתח הנצבר בגוף, לאפשר לתינוק להרפות את גופו ולהאריך את שרירי הגב.

אבל הוא בוכה, מה עושים?

אם התינוק שלך רגוע ונינוח כל היום, מתפתח לפי הספר, אין בעיה להניח אותו, והוא בוכה רק כשמנסים להכניס אותו למנשא - אז כן, אולי אין טעם להתעקש.

אבל אם הוא התינוק שתיארתי, זה שמתקשה להרגע, להרדם, לינוק ולגדול בנחת, המנשא הוא חלק מהפתרון שיכול להקל עליו.

ההתנגדות למנשא היא רק סימפטום נוסף של קושי כללי שהתינוק סוחב איתו ומשפיע על איכות החיים שלו בכל מיני רמות. כדאי מאד להתמודד עם הקושי, גם במחיר של קצת בכי, כי הרי לבכות הוא בוכה עכשיו הרבה בכל מקרה, והמטרה היא להגיע למצב שיהיה פחות בכי, בתוך ומחוץ למנשא.

רגע, למה לא לשים אותו במנשא עם הפנים החוצה? ככה הוא תמיד נרגע!

למה תינוקות מתוחים מוכנים להנשא עם הפנים החוצה? פשוט מאד. התנוחה עם הפנים החוצה מעודדת את התינוק להקשית את הגב ולזרוק את הראש לאחור, כפי שנוח לו.

במלים אחרות, זוהי תנוחה שמקבעת את המצב הקיים, את הנוקשות והקושי להרגע ולהרפות, וחושפת את התינוק הרגיש גם כך לעומס גירויים שעשויים להקשות עליו להרגע עוד יותר. כשמדובר בתינוק שאינו רגוע, והמתח בגופו פוגע באיכות החיים שלו (ושלכם), נשיאה עם הפנים החוצה קונה לכם חצי שעה של שקט נקודתי, אבל לא פותרת את הבעיה לטווח הארוך.

אנחנו חושבות שעדיף למצוא דרך להקל עליו באופן קבוע, ולא רק לחצי שעה מדי פעם. יש עוד הרבה סיבות למה לא מומלץ להשתמש במנשא עם הפנים החוצה.

תכל'ס: טיפים מעשיים לסרבני מנשאים:

חשוב להבין שבמקרה של “סרבן מנשאים” תהליך ההסתגלות למנשא לא יהיה קליל ופשוט. זה תהליך שידרוש ממך להתגייס לזה ולהשקיע סבלנות ואורך נשימה. 

המטרה היא להגיע בהדרגה למצב שמכניסים אותו למנשא והוא מוחה קצת ונרגע, או לא מוחה כלל. זה ידרוש נסיונות רבים שצריך יהיה לחזור עליהם שוב ושוב.

אז מה עושים?

נפגשים עם מדריכת מנשאים

פגישה עם מדריכת מנשאים היא מקום מצוין להתחיל, גם אם קיבלת עזרה בעבר וגם אם לא. מעבר להדרכה הרגילה על אופן השימוש במנשא, המדריכה תראה לך הרבה טיפים קטנים וחשובים שיכולים לסיע ולהקל ולזרז את תהליך ההסתגלות. זה גם המקום לנסות מנשאים ותנוחות אחרים ולשלול סרבנות נקודתית וחולפת שנובעת מבד שלא נעים לתינוק או תנוחה שהוא לא אוהב (יתכן שיש מנשא שמעולם לא שמעת עליו ודווקא איתו זה כן יצליח). המדריכה תלווה אותך מרחוק גם כשתמשיכי את ההתנסות בבית, וכשיצוצו קשיים, היא תוכל לתת מענה המבוסס על היכרות איתך ועם התינוק שלך.

עושים הכל לאט ובשלבים

אין מה למהר. עם תינוק סרבן צריך ללבוש את המנשא בהדרגה, שלב שלב, ובין כל שלב לעשות הפסקה, רצוי תוך כדי קפיצה על כדור פיזיו, ולהניח לתינוק להרגע לפני שממשיכים. אין צורך להתעקש מהתחלה ללבוש את המנשא עד הסוף. אפשר להשאר עם התינוק כשהוא חצי במנשא, חצי בידיים, כדי לעזור לו להתרגל בהדרגה. אפשר בשלב ההסתגלות ללבוש את המנשא רפוי יותר מהנדרש, עד שהתינוק יתרגל לתחושה של מנשא מהודק בצורה בטיחותית. כל פעם מתקדמים קצת יותר עד שמגיעים לסוף.

חשוב לנסות על בסיס יומיומי ורצוי כמה פעמים ביום! נסיון אקראי פעם בשבוע-שבועיים לא יתן תוצאות.

תנועה, מגע, וקול מאד עוזרים

כשהתינוק מתחיל להתנגד, לבכות ולהקשית את גבו, צריך להעזר במגע ותנועה תוך כדי לבישת המנשא כדי לעזור לו להרגע, לפני שזה יהפוך להתקף בכי היסטרי שקשה מאד להרגיע. בכל נסיון שימוש במנשא מקפידים:

• להיות בתנועה מרגע שמתחילים להכניס אותו למנשא (ללכת, לרקוד או לקפוץ על כדור פיזיו).

• לטפוח בעדינות אך בצורה מורגשת על הגב וכל אזור אחר בגוף שלו שמרגיש מתוח

• לרקוע ברגלים רקיעות איטיות וחזקות שיוצרות ויברציות שמגיעות עד אליו

• להשמיע לו קולות נמוכים (כמו אלה שהנחו אותך להשמיע בזמן הצירים; מה שמסייע להרפות גוף של אישה בצירים, יסייע להרפות גם גוף של תינוק מתוח).

• שירים גם יכולים לעזור מאד! במיוחד אם שרים לתינוק שיר שהוא מכיר ואוהב, לקצב התנועה שלך.

לא רוצה ערסול? לא צריך

אם התינוק מסרב להתערסל, לא מתעקשים. ערסול ממש איננו התנוחה הפיזיולוגית היחידה המתאימה לתינוק רך. אפשר לשאת בכל גיל בתנוחת בטן לבטן.

לא רוצה רגליים בפנים? לא צריך

יש תינוקות שנוטים לישר ולמתוח את הרגליים ברגע שהם חשים מגע בכף הרגל. תינוקות כאלה לא יכולים להנשא בתנוחת רגלי צפרדע כשהם נינוחים ורפויים. כאמור, אפשר לשאת בכל גיל בתנוחת בטן לבטן.

מנשא הקסם לסרבנים: מנשא צד

מנשא צד עם טבעות הוא אופציה פחות מוכרת לרוב ההורים, אבל הוא מנשא קלסי לסרבן המנשאים הממוצע מכמה סיבות:

• אין קשירות - תפעול מהיר ופשוט

• אפשר ללבוש את המנשא תוך כדי שהילד כבר על הידיים - עוזר מאד לתינוקות שמספיק להניח אותם לדקה-שתיים כדי שיפרצו בבכי שקשה להרגע ממנו

• שדה ראיה רחב ופתוח גם לתינוקות צעירים אך סקרנים מאד

• גודל הפישוק נקבע לפי מידת התינוק ולא לפי המנשא - מתאים מאד לתינוקות שמתקשים להכנס למנח של פישוק עמוק.

מוצץ

מציצה מרגיעה ומשחררת שרירים מתוחים בכל הגוף. כדאי להציע לתינוק את המוצץ כבר בשלב לבישת המנשא, לפני שמתחיל הבכי הגדול. גם אם מדובר ב”סרבן מוצצים”, שווה לנסות.

אבחון וטיפול

אם לא ברור לך למה התינוק לא נינוח ושם דבר לא עוזר לעזור לו להרגע, להתמסר למנשא ולהיות נינוח יותר, כדאי להתחיל בירור מסודר. התחנה הראשונה שלך היא טיפת חלב, שם אפשר לקבל הפניה לאבחון בהתפתחות הילד, שם נמצאים מומחים מכל מיני דיציפלינות שיכולים לזהות אם יש בעיה (כמו ויסות חושי) ולהתאים את הטיפול המדויק עבורה.

במקביל אפשר לבדוק טכניקות שונות של מגע עמוק ופעילויות שיכולות לעזור לתינוק להרגע ולשחרר שרירים מתוחים: 

• עיסוי תינוקות

• שחיית תינוקות/הידרותרפיה

• ליווי התפתחותי - אני מתחברת מאד לשיטת שלהב- Child’Space שיש בה דגש רב על נושא המגע העמוק

סיפור אמיתי: מה עושה מדריכת מנשאים שנולד לה סרבן מנשאים?

במשך השנים אני והמדריכות שלנו נתקלנו בלא מעט תינוקות סרבני מנשאים ואמהות מותשות שהתיאשו. כל הטיפים במאמר הזה מבוססים על הנסיון שלנו בעזרה לאמהות לסרבנים. אנחנו רואות ויודעות כמה זה קשה ומתסכל לגדל תינוק כזה. אבל באופן אישי, אני ורוב המדריכות שלנו לא חווינו סרבנות מנשאים אמיתית אצלנו בבית.

עד שאחת המדריכות שלנו, יעל (שכבר לא עובדת איתנו), ילדה את התינוק השלישי שלה וגילתה שהוא סרבן מנשאים. הוא היה מאד לא רגוע, לא אהב להיות מונח בשום מקום, היה נרגע על הידיים, אבל במנשא היה נמתח, מתנגד ובוכה.

למדריכת מנשאים יש שפע של מנשאים בבית: יעל ניסתה והחליפה מנשא אחרי מנשא, רפוי או מתוח, ובמשך חודשיים (!) שום נסיון לא הצליח. עד שלאט לאט הוא התחיל להתרגל למנשא מסוים (במקרה של יעל זה היה מנשא צד מסוג סאפי טבעות). בהתחלה היא לבשה אותו מאד רפוי, ורק כשהתינוק היה מאד רגוע.

אחר כך היא הצליחה לשים אותו גם בסאפי מאי (מנשא בסגנון היברידי/מסורתי), ומפה לשם הוא התחיל להרגע במנשא ולהרדם בו, וכמה חודשים אחרי הלידה יעל התחילה להשתמש במנשא באופן קבוע.

גם אחרי שזה הצליח, עדיין היו אפיזודות של סירוב וצרחות במנשא, אבל יעל סיכמה: החיים הרבה יותר קלים ויפים עם המנשא!