אוקסיטוצין, המכונה "הורמון האהבה", אחראי לתחושת האופוריה הנהדרת שאנחנו מרגישים כשאנחנו מאוהבים. הוא מוזכר בדרך כלל בהקשר של לידה והנקה, במהלכן הוא מופרש בכמויות הכי גדולות.
היום ידוע שהגוף מפריש אוקסיטוצין לא רק במהלך הלידה וההנקה, ולא רק אצל נשים. גם גברים יכולים להראות רמות אוקסיטוצין דומות לנשים, ולידה והנקה הן לא הדרך היחידה להעלות את רמות האוקסיטוצין.
כשהתינוקות שלי היו קטנים, היה לי ברור שרמות האוקסיטוצין שלי היו בשמיים. הרגשתי מצוין את תחושת הרוגע והנינוחות שמגיעה עם האוקסיטוצין גם בזמן ההנקות וגם כשנשאתי את התינוק שלי, הסנפתי את הריח המשכר שלו והרגשתי את הלחי שלו נחה על החזה שלי כשהוא ישן.
בעוד שאינטואיטיבית היה לי ברור שנשיאה מעלה את רמות האוקסיטוצין, ומיטיבה ממש, פיזית ורגשית, עם ההורה והתינוק, החלטתי לצאת ולבדוק מה אומר על זה המדע, והאם הוא תומך באינטואיציות שלי.
רמות אוקסיטוצין ניתנות למדידה באמצעות דגימות רוק ולכן קל יחסית לדגום גם הורים וגם תינוקות ולגלות בדיוק מה קורה לרמות האוקסיטוצין של כולם בסיטואציות שונות. חיפשנו ומצאנו כמה חוקרים שגם הם התענינו בשאלה שמענינת אותי - הקשר בין אוקסיטוצין, נשיאה ממושכת ומדדים חיוביים של התינוק ושל ההורים - ובדקנו מה הם גילו.
דיסקליימר: הכתבה לפניך אינה סקירת ספרות בסטנדרטים אקדמיים ואינה מתיימרת להיות כזו. מדובר בסיכום חופשי, לפי מיטב הבנתנו. למי שרוצה להעמיק מעבר ולקרוא את המחקרים עצמם, צרפתי בסוף קישור למאמרים שקראנו. אם יש לך השכלה בתחום ויש לך ביקורת בונה על הסיכום הזה, יותר מאשמח לשמוע!
מה זה אוקסיטוצין ומה הוא עושה?
אוקסיטוצין הוא אחד מהורמוני המפתח המעורבים בקשר הורה-תינוק ביונקים (כן, לא רק בני אדם). הוא מופרש בכמויות ניכרות במהלך הלידה וההנקה ומשחק תפקיד מרכזי ביצירת בסיס לבונדינג בין התינוק לבין האב או האם. יש קורלציה מובהקת בין שחרור אוקסיטוצין במהלך לידה, הנקה ומגע עור לעור עם התינוק לבין תגובתיות אמהית גבוהה יותר, פחות סטרס אמהי וקשר אמא-ילוד אופטימלי יותר.
בשנים האחרונות המחקר התרחב גם מעבר לתקופה שאחרי הלידה והשפעת האוקסיטוצין נחקרת גם בהקשר של התנהגויות אחרות. יש ראיות לכך שהוא:
מפחית סטרס;
מתווך אפקטים נוגדי חרדה ומרגיעים;
משפיע על מונוגמיה;
מגדיל תחושות של אמון, אמפתיה, נינוחות ותחושת השתייכות חברתית;
מעורב בתהליכי היקשרות, קרבה בין אישית והתנהגויות חברתיות ורגשיות נוספות.
חתיכת הורמון, הה?
אז חוץ מללדת ולהיניק, מה עוד גורם למוח שלנו להפריש אוקסיטוצין?
מחקרים על מכרסמים הראו שהתנהגויות אימהיות כמו ליקוק וטיפוח של הולד משפיעות באופן חיובי על רמות האוקסיטוצין של האם והולד. חוקרים משערים שמגע גופני ממושך של אם אנושית עם התינוק בתקופה שלאחר הלידה - מגע עור לעור, נשיאה(!) או ליטוף של התינוק, עשויים להוות את המקבילה האנושית להתנהגויות אימהיות של מכרסמים.
דגימות רוק של הורים ותינוקות שחוו מגע ממושך עור לעור אכן הראו רמות גבוהות של אוקסיטוצין ורמות נמוכות של קורטיזול (הורמון שמקושר למצבי לחץ), ויש מקום להניח בזהירות שנשיאה ממושכת, בעיקר עור לעור, אכן מעלה את רמות האוקסיטוצין. וכן, זה קורה גם אצל אבות.
בעיני זה ממצא לא פחות ממדהים. זה אומר שככל הנראה גם בלידות בנסיבות פחות עתירות אוקסיטוצין - כמו אימוץ, לידה באמצעות פונדקאית, הפרדה ממושכת בין האם והתינוק בשל כורח רפואי או ויתור על הנקה (מבחירה או לא), יש דרך עוקפת להעלות רמות אוקסיטוצין ולהנות מהמתנות המופלאות שהוא מביא איתו, להורים ולתינוק.
מיד אחרי הלידה, הרמות הגבוהות של האוקסיטוצין שמשתחררות בלידה ובהנקה הראשונה עור לעור בחדר הלידה עוזרות ביצירת בסיס לבונדינג. אבל גם בחודשים הבאים נראה שרמות גבוהות של אוקסטוצין עוזרות לכולם להיות נינוחים יותר, לחוות פחות סטרס, מקלות על ההורים לתקשר עם התינוק ולהסתנכרן איתו וממשיכות להשפיע לטובה על התפתחות הקשר הדיאדי הורה-תינוק.
כשמדובר בפגים, אפקט הסקין טו סקין וההשפעות המיטיבות שלו על מדדים פיזיולוגיים ועל הפחתת סטרס כבר יצאו מתחום המחקר האקדמי ותורגמו להמלצה מעשית להורים לפגים שמתבקשים להחזיק עליהם את הפג כשהם והוא במגע ישיר עור לעור ללא בגדים כחלק מפרוטוקול טיפולי.
יתכן (ואפילו סביר) שאותן השפעות מיטיבות רלוונטיות לכל תינוק, אבל יש דרך ארוכה בין ממצאים מחקריים להמלצות יישומיות, וככל שמדובר בתינוקות שנולדו במועד, המחקר עדיין לא התקדם לשלב ההמלצות.
הקשר בין נשיאה והקשרות
המחקרים הכי מענינים הם אלו שבדקו את איכות ההקשרות של תינוקות, כפקטור של שימוש במנשא: נעשו השוואות ישירות בין קבוצות מבוקרות של אמהות, קבוצה אחת שנשאה וקבוצה אחת שלא. מהמחקרים עלה שאיכות ההקשרות של התינוק נטתה להיות גבוהה יותר ככל שהתינוק נישא במנשא לפרקי זמן ארוכים יותר, והיתה לתינוקות שנישאו תגובה סוציו-רגשית מפותחת ביחס לקבוצת הביקורת ולנורמה ההתפתחותית. גם אחרי גיל שנה ניתן היה להבחין בקורלציה בין יחס הקשרות בטוח לבין נשיאה ממושכת בינקות.
עם זאת, בהנתן המורכבות סביב הנושא, לדעת החוקרים נדרשים מחקרים נוספים כדי שניתן יהיה לבסס את הקשר הסיבתי בין מגע פיזי ממושך ובין הקשרות בטוחה.
הקשר בין נשיאה ויכולות ויסות
ממצא שממש העיף לנו את הסכך הגיע ממחקר שבדק את היכולת של ילודים לשמור על חום גוף תוך חשיפה לחום אמהי במהלך הימים הראשונים אחרי הלידה. התברר שיכולת ויסות חום גוף חזתה את היכולת הסוציו-רגשית המשופרת שלהם ביחס לתינוקות אחרים, שנה אחרי הלידה, וחשפה רצף מרשים בין יכולת ויסות פיזיולוגי אופטימלית ליכולת ויסות פסיכולוגית.
הקשר בין נשיאה ויכולת הורית לתקשר עם התינוק
בעיני חלק גדול (ואולי המשמעותי ביותר) מהקושי בגידול תינוקות נובע מהקושי להבין מה התינוקת רוצה. קשה במיוחד ללמוד לזהות את האיתותים הקטנים הראשונים, כשהיא רק מתחילה להרגיש אי נוחות כלשהי. כשאנחנו מפספסים את האיתותים המוקדמים, אחר כך צריך להתמודד עם תינוקת שכבר בוכה וצורחת באטרף, ואז גם אם הבנו שהיא רעבה או עייפה, כבר קשה לחבר אותה לפטמה ועוד יותר קשה להרדים אותה.
לכן היה מענין ומשמח, אבל לא מפתיע, לגלות שהמחקרים זיהו שקשר פיזי מוגבר בין ההורה והתינוק משפר את היכולת של הורים להגיב לתינוק, להיות ערניים אליו, וכן כן - לזהות יותר בקלות את הסימנים המקדימים שלו לאי נוחות.
כאמא שגידלה תינוקות במנשא, אני יודעת היטב שהנשיאה אפשרה לי להגיב לתינוק מהר יותר וטוב יותר. למשל, כשהתינוק ישן עלי, הצלחתי לחבר לו מחזורי שינה בלי מאמץ, פשוט כשקמתי וזזתי קצת ברגע שהרגשתי מכיוונו את התזוזה הכי מינימלית. לעזור לחבר מחזורי שינה כשהתינוק ישן רחוק ממני היה הרבה יותר מאתגר ולא תמיד היה מצליח, כי הייתי מגיעה אליו אחרי שכבר היה מתעורר.
הממצאים לגבי היקשרות מסתדרים ממש טוב גם עם הממצאים על תגובתיות יותר טובה של ההורה. מן הסתם אם התינוק מקבל מענה מהיר ויעיל יותר לאיתותים שלו, זה מקל על יצירת הקשרות בטוחה יותר. החוקרים סבורים שקשר פיזי קרוב בחודשי החיים הראשונים משחק תפקיד מרכזי ביצירה של קשר בריא בין אמהות ותינוקות. יותר מזה: אחד המחקרים בדק איך שימוש במנשא משפיע על אמהות שיש להן קושי עם מגע גופני עם התינוק, ונמצא שהשימוש במנשא הקל על האמהות להתמודד עם הקושי הזה ועזר להן ליצור קשר בריא יותר עם התינוק.
איך כל זה ישים בחיים האמיתיים?
כמובן שנשיאה במנשא היא לא הדרך היחידה להעניק לתינוק מגע ממושך ואוהב וליצור הקשרות בטוחה. זו כן דרך פרקטית ונוחה לספק לתינוק מגע ממושך, מבלי לנטרל את הידיים של ההורים - בתנאי שמדובר במנשא שנוח ללבוש ונוח להשאר עם התינוק בתוכו לאורך זמן.
כשהמנשא לא נוח, הרעיון של להניח לתינוק לישון עליך שנות יום ממושכות של שעתיים ושלוש באמת יכול להשמע מופרך. וזו בעצם הסיבה שהמנשא הנכון קיים: לעזור לך למצוא את המנשא הכי נוח, ולדעת להשתמש בו כמו שצריך.
יש יותר מדי יתרונות לנשיאה נוחה וממושכת בשביל לוותר עליה רק כי ניסית עד עכשיו מנשאים שלא התאימו לך, או עשית טעויות נשיאה בסיסיות ואף אחד לא היה שם כדי להסביר לך מה לתקן.
כל מה שאנחנו עושות:
המנשאים שליקטנו בפינצטה ממגוון בדים וגזרות, שיתאימו לכל אישיות ומבנה גוף,
הדיוקים, הקשירות, השפצורים, ההידוק, הטיפים וההאקים שאנחנו מסבירות בקבוצת הפייסבוק,
המדריכות שהכשרנו כדי להציע הדרכה פנים אל פנים,
מאגר המדריכים שכתבנו בנושא בחירה ושימוש נכון במנשא,
הכל מיועד בסוף למטרה אחת פשוטה - שיהיה לך נוח לשאת, כמה שיותר.
האוקסיטוצין כבר יקח את זה משם.